לא רחוק מת"א: הצצה למקום שבו גרו ראשוני בני האדם

הצצה נדירה למערה שמרתקת את האריכואלוגים בעולם - ונמצאת רק 30 דקות נסיעה מתל-אביב: לפני 16 שנה, עבודות התשתית להרחבת כביש 5 באזור ראש העין חשפו ממש במקרה - פתח לעולם שקפא בזמן. הפיצוץ העז, שנועד לסלק סלעי גיר ענקיים מהתוואי המתוכנן של הציר, חשף מערה קרסטית ענקית שהייתה חתומה במשך כ-200 אלף שנה. במערה נמצאו שרידים של האדם הקדמון שגר במערה במשך כ-200 אלף שנה. קפסולת הזמן שנפתחה בפעם הראשונה לאחר 200 אלף שנה חשפה עדות נדירה לשלב קריטי בהתפתחות האנושית, ומערת קסם הפכה לאחד האתרים הפרהיסטוריים החשובים ביותר בעולם.

פרופסור רן ברקאי, מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל-אביב ומנהל החפירה במערת קסם מספר על החשיבות הבינלאומית של התגלית. "זאת מערה מאוד מיוחדת", הוא אומר. "היא משקפת שלב לא מוכר בהיסטוריה של המין האנושי. אנחנו לא יודעים מי האדם שגר כאן. אנחנו יודעים שהם התנהגו באופן שונה מכל אלה שחיו כאן קודם לכן. כנראה סוג אחר של אדם. הם לא רק התנהגו באופן שונה הם גם נראו באופן שונה! ואם אנחנו לא טועים הם היו יותר דומים לנו, ולא לאב הקדמון שלהם ההומו ארקטוס".

(צילום: באדיבות פרופ' רן ברקאי, אוניברסיטת ת"א)

(צילום: באדיבות פרופ' רן ברקאי, אוניברסיטת ת"א)

פרופסור אבי גופר מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל-אביב ומנהל שותף בחפירה מאוד מתרגש כשהוא מספר בהתלהבות על בני האדם הקדמונים שהשאירו במערה כמויות נכבדות של כלי צור ועצמות בעלי חיים. "המערה שמורה באופן יוצא דופן", הוא אומר. "האנשים שחיו פה היו מהפכנים גדולים. כל מה שהם עושים פה - לא דומה למה שעשו בעבר: טכנולוגיות סיתות, התנהגויות, טכניקות צייד, ארגון האתר, שימוש באש.. במילים אחרות יש התפוצצות, שינוי, הרבה חידושים!"

אחת התגליות הבולטות במערת קסם, תגלית שמסעירה את עולם המדע והארכיאולוגיה הפרהיסטורית ואת הדרך שבה נהגנו לחשוב על עצמנו, היא מציאת העדות העתיקה ביותר בעולם לצליית בשר לאכילה.

(צילום: באדיבות פרופ' רן ברקאי, אוניברסיטת ת"א)

פרופסור טורסטן אוטמאייר, מאוניברסיטת ארלנגן-נורנברג גרמניה, שמגיע בקביעות בכל קיץ לישראל עם תלמידיו לחפור במערה, מספר על התגלית המרעישה.

"האתר הוא בן 400 אלף שנה. אם אתה מסתכל על מה שעשו פה, על אסטרטגיית הצייד, על הדרך שבה הם עשו את הכלים שלהם ואיך שהם הכינו את האוכל שלהם, הרי זה אחד השינויים הכי חשובים בהיסטוריה של האנושות. לפני זה בני האדם התנהגו בצורה שונה לחלוטין. זה הרגע הכי חשוב באבולוציה של בני האדם!"

למרות החום הכבד והעבודה הפיזית הקשה ולעתים מסוכנת, החופרים שהגיעו מכל העולם עובדים בחריצות ובדייקנות מדעית בניפוי החול ואבני הצור שנחפרו במערה, והועלו בדליים ובאמצעות מסוע ברזל מעומק המערה - אל פני הקרקע. פרופ' ברקאי מסביר על ההבדל הטכנולוגי בין האב הקדמון, ההומו ארקטוס לבין האדם החדש ששרידיו התגלו במערה.

"הסכינים" שנמצאו במערה(צילום: באדיבות פרופ' רן ברקאי, אוניברסיטת ת"א)

(צילום: באדיבות פרופ' רן ברקאי, אוניברסיטת ת"א)

(צילום: באדיבות פרופ' רן ברקאי, אוניברסיטת ת"א)

חלק מצוות החוקרים במערה(צילום: באדיבות פרופ' רן ברקאי, אוניברסיטת ת"א)

"הם ייצרו סכינים מצור, פריטים גדולים, להבים שיש להם קצה חד, שאפשר להחזיק אותם ביד ולחתוך. אלה הסכינים הכי קדומים בהיסטוריה של האדם!" הוא אומר. "לשם המחשה באירופה שנחשבת לערש האדם המודרני ייצרו להבים כאלה לפני 30 אלף שנה, כאן ייצרו את הלהבים לפני 400 אלף שנה . מה שקרה כאן בישראל לפני 400 אלף שנים מקדים את כל העולם במאות אלפי שנים. כך שכבר אז - היינו אומת היי טק. מצאנו כאן הרבה עצמות ששרופות באש. שריפה באש היא תופעה חדשה. במיליון השנים קודם לכן אין עצמות שרופות. בני האדם אכלו כנראה בשר נא. במערת קסם יש את העדות הכי הקדומה בעולם ל-'על האש' - לצלייה של בשר על האש".