טוען...

תיקייה פרסי נובל בפיזיולוגיה, רפואה וכימיה

מסמכים

2016 - פרס נובל לכימיה על תכנון וייצור של 'מכונות מולקולריות'.

לביא ביגמן, באתר מכון דוידסון

שלושה מדענים קבלו את הפרס על פיתוח "ננו-מכונות" שעשויות לשנות את פני הכימיה, הביולוגיה, הרפואה וההנדסה: ז'אן פייר סובאז' (Sauvage) מאוניברסיטת שטרסבורג בצרפת, ג'יי פרייזר סטודארט (Stoddart) מאוניברסיטת נורת'ווסטרן בארה"ב וברנארד פרינחה (Feringa) מאוניברסיטת חרונינגן בהולנד. השלושה הצליחו ליצור מולקולות זעירות, אשר יכולות לבצע משימות מוגדרות. בין היתר, הצליחו ליצור מעלית זעירה, שריר מלאכותי וננו-מכונית.
צעד ראשון כלפי ננו מכונה, היה ליצור ננו-חלקים שמחוברים זה לזה, ויכולים לנוע בצורה עצמאית. קשר כימי רגיל מבוסס על שיתוף אלקטרונים בין אטומים שונים, ולכן הוא לא יאפשר תנועה בלתי תלויה של חלקי המכונה. המדענים נדרשו לפיכך לפתח סוג חדש של קשרים.  

עוד על פרס הנובל בכימיה 2016 ראו באתר הידען, מאת ד"ר משה נחמני.

2016 - פרס נובל לרפואה על פיענוח פעולת מנגנוני אוטופגיה בתהליך התפרקות ומיחזור מרכיבים תאיים

אבי בליזובסקי, אתר הידען

פרס נובל לרפואה לשנת 2016 ליושינורי אוסומי על פיענוח פעולת מנגנוני אוטופגיה (Autopagy) - התהליך הגורם לחומרים שאינם נדרשים בתא, לעיתים אפילו אברונים שונים, להיארז לקראת פירוקם. לתהליך זה חשיבות בעיקר בתנאי עקה כגון רעב או מחלות.
Autopagy הוא שלב מקדים לזה של פירוק החלבונים על ידי היוביקוויטין (תגלית עליה זכו בפרס נובל לכימיה לשנת 2004 החוקרים הישראלים אברהם הרשקו ואהרן צ'חנובר).

כתבה נוספת באתר הידען אודות פרס הנובל ברפואה לשנת 2016 מאת: ד"ר משה נחמני

שני דפי עבודה שפותחו בנושא האוטופגיה:

2017 - פרס נובל לרפואה על גילוי המנגנונים המולקולריים שבבסיס השעון הביולוגי

תגליות המדענים מסבירות כיצד מסונכרן המקצב הביולוגי של צמחים, בעלי חיים ובני אדם לסביבה החיצונית ולמחזוריות של 24 שעות.

טעימות מדע, פרס נובל, שעונים ביולוגיים, משוב שלילי, חלבון PER, 

2018 - פרס נובל בכימיה - אבולוציה במבחנה

ד"ר יונת אשחר, מכון דוידסון

מחצית הפרס מוענקת לחוקרת פרנסס ארנולד מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה (קאלטק) בארה"ב על פיתוח שיטה לייצור מואץ של אנזימים במבחנה בתהליך של רתימת עקרונות האבולוציה בעיקר עקרון הברירה.  
מחצית הפרס מחולקת בין שני החוקרים ג'ורג' סמית (Smith) מאוניברסיטת מיזורי בארצות הברית וגרגורי ווינטר מאוניברסיטת קיימברידג' בבריטניה על שימוש בנגיפים תוקפי חיידקים (בקטריופאג'ים) לשם לייצור חלבונים, בהם נוגדנים של מערכת החיסון. השיטות מיושמות לפיתוח תרופות ולתעשיה הכימית.

טעימות מדע>פרסי נובל, אבולוציה>כתבות ומאמרים, מיקרואורגניזמים בדגש מחקרים פורצי דרך>כתבות ומאמרים, ברירה,  צירופי DNA, פעילות אנזימים, תצוגת פאג'ים, יצירת נוגדנים.

2018 - פרס נובל לרפואה על פיתוח שיטת טיפול המבוססת על אימיונותרפיה לסרטן

ד"ר קרין הלוי טוביאס

פרס נובל לרפואה לשנת 2018 יוענק לפרופ' ג'ימס אליסון מהאוניברסיטה בטקסס שבארה"ב ופרופ' טסוקו הונג'ו מאוניברסיטת קיוטו ביפן, על מחקריהם שהובילו לפיתוח טיפולים חדשניים כנגד סרטן שמיושמים היום לטיפול בחולים בסוגי סרטן מסוימים. טיפולים אלו מבוססים על הבנת הקשר בין מערכת החיסון לתאים הסרטנים והיכולת להפעיל את מערכת החיסון כנגד התאים הסרטניים.

טעימות מדע>פרס נובל רפואה, הנדסה גנטית>כתבות ומאמרים, סרטן, חיסון, חלבון בשם PD1, חלבון בשם CTLA-4, תרופות נגד סרטן, אימונותרפיה.