טוען...

תיקייה טעימות מדע

במדור זה יישמרו 'חדשות המדע' שהוצגו בבאנר הראשי בדף הבית, לעיונכם.

מסמך מוות תאי מתוכנת - פרס ישראל תשע"ט לפרופ' עדי קמחי

צוות מרכז מורי ביולוגיה

בקובץ - מהו מוות תאי מתוכנת, גילגולו של המחקר בנושא זה במעבדתה של פרופ' עדי קמחי ולקט פעילויות ומאמרים להוראה.

התא>ריכוז חומרי עזר להוראה, אפופטוזיס, אוטופגיה, נקרוזיס, מפת דרכים של מוות תאי, Death Associated Proteins (DAP) ,DAP-kinase, פרס ישראל , פרופ' עדי קמחי. טעימות מדע.

default ממצאים חדשים על ההתפתחות האבולוציונית של האדם במערה שהתגלתה ליד ראש העין (2016)

אסף קמר, ynet, פרופ' רן ברקאי, אוניברסיטת תל אביב 

הצצה נדירה למערה שמרתקת את האריכואלוגים בעולם, ונמצאת רק 30 דקות נסיעה מתל-אביב: לפני 16 שנה, עבודות התשתית להרחבת כביש 5 באזור ראש העין חשפו ממש במקרה - פתח לעולם שקפא בזמן. נחשפה מערה קרסטית ענקית שהייתה חתומה במשך כ-200 אלף שנה. במערה נמצאו שרידים של האדם הקדמון שגר במערה במשך כ-200 אלף שנה. במערה נחשפה עדות נדירה לשלב קריטי בהתפתחות האנושית, ומערת קסם הפכה לאחד האתרים הפרהיסטוריים החשובים ביותר בעולם.
פרופסור רן ברקאי, מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל-אביב ומנהל החפירה במערת קסם מספר על החשיבות הבינלאומית של התגלית. 

אבולוציה, התפתחות האדם המודרני, ארכאולוגיה

default מתרבות העדויות שנגיף הזיקה גורם למיקרוצפליה (2016)

ד"ר יונת אשחר

מחקרים של מנגנון ההדבקה של הנגיף וריבוי המומים בעוברים שאמותיהן נדבקו הביאו מומחים להצביע על קשר סיבתי בין התופעות.

נגיף הזיקה, עוברים, מומים, סימפטומים,

default נגיפים מקיימים ביניהם תקשורת - וכך מחליטים אם להתרבות או לעבור למצב רדום (ינואר 2017)

מגזין מכון ויצמן, באתר הידען
חוקרים ממכון ויצמן גילו כי נגיפים מקיימים ביניהם תקשורת המבוססת על מסרונים שמוטמנים במולקולות קטנות (פפטידים). באמצעות מדידת ריכוז הפפטיד בשעת ההדבקה, הנגיף 'סופר' כמה נגיפים קודמים הצליחו להדביק תאים "מארחים", ובהתאם לכך מחליט איזו אסטרטגיה לנקוט.
טעימות מדע, מיקרואורגניזמים, וירוסים, נגיף, 

מסמך עובר לא סטרילי - טעימות מדע (2019)

ד"ר קרין הלוי טוביאס
פעילות לתלמידים המבוססת על כתבה באתר דוידסון וסרטונים נוספים וכוללת שאלות בנושאים מיקרוביום והתפתחות עוברית.
טעימות מדע, חיידקים ונגיפים בגוף האדם>דפי עבודה, גוף האדם בדגש הומאוסטזיס>דפי עבודה, מערכת החיסון, התפתחות עובר

 

מסמך על הניסים ועל הנפלאות ברפואה (2018)

רויטל נאמן יהל

פעילות לחנוכה, אבל לא רק... הפעילות מבוססת על אירועים רפואיים שהתפרסמו בתקשורת בשנה האחרונה, שנראו בשלבים הראשונים חסרי סיכוי או עם סיכויים נמוכים והסתיימו בהצלחה.

ביולוגיה של האדם>דפי עבודה, ימים בינלאומיים, חגים, חנוכה, מצגת שיתופית

default על טכנולוגיית ה- GENE-DRIVE (יוני 2016)

איימי הרמון, ניו יורק טיימס, בעתון הארץ.

טכנולוגיה מהפכנית בשם gene drive (גן דרייב), אשר מעניקה לבני האדם את היכולת לחולל שינויים גנטיים באוכלוסיות שלמות של אורגניזמים בטבע או אף להשמיד אותן, מעוררת בקרב הקהילה המדעית התלהבות לצד חששות, במיוחד מאז שמדענים הציעו כלי ליישומה לפני שנתיים.

להרצאת תד על gene drive לחצו כאן

pdf על מדעניות ומדע (2018)

רויטל נאמן יהל

במצגת זו  7 שקופיות עם תמונות של מדעניות ישראליות, רובן ביולוגיות, וציטוט מפיהן המשקף כיצד הן רואות את עבודת המדען.

את התמונות ניתן להדפיס על לוח קשיח, והן יכולות לקשט את הכיתה, את בית הספר, או את אשכול הפיס. 

שבעים שנה למדינה, טעימות מדע, קידום המגמה, מהות המדע.

מסמך פרופ' דן יקיר - זוכה פרס ישראל 2019

פרס ישראל

זכייה בתחוםחקר מדעי כדור הארץ, גיאולוגיה ומדעי האטמוספירה לשנת 2019

על תרומת הפוטוסינתזה היבשתית לאקלים כדור הארץ וזיהוי תהליכים כימיים וביולוגים במערכת הקרקע-צמח-אטמוספרה המשפיעים עליה.

טעימות מדע, תחנת מחקר, יער יתיר, אזור הצחיח למחצה. השפעת המערכת האקולוגית החצי מדברית על אקלים כדור הארץ תחת שינויי אקלים. ל

default קוקומי - הטעם העשיר - טעימות מדע בצלחת (2019)

ד"ר נעמי זיו, באתר מדע בצלחת
על הטעמים אומאמי וקוקומי, קולטני טעמים בלשון, הגברת טעמים, קולטני סידן בלשון CaSR.
טעימות מדע בצלחת, ביולוגיה של האדם בדגש הומיאוסטזיס>כתבות ומאמרים

default שומרים על הטבע - אגרת חודש אוגוסט של חטיבת המדע

אגרת חודש אוגוסט של חטיבת מדע, ובה מידע מעניין בנושאים כמו זיהום אור, זכות הטבע למים שלו, ממשק אדם-חיות בר וסניטציה, וגם בנושא השפעת תנועת המינים בטבע על המגוון הביולוגי.

מסמך תפקיד מערכת החיסון בקיום הומאוסטזיס של מערכת העצבים המרכזית - טעימות מדע (2019)

ד"ר דורית גרנות
קיום תגובה חיסונית תקינה ויעילה של הגוף חיונית לקיום הומאוסטזיס. פגיעה במערכת העצבים המרכזית מסוכנת מאוד לתפקוד התקין של הגוף ולכן התגובה החיסונית במוח נתונה תחת בקרה גבוהה, מצב המתאפשר על ידי פעילות של תאי מיקרוגליאה המצויים במערכת העצבים המרכזית באופן קבוע.
קטע מחקרי זה, בנוי כקטע אנסין ועוסק במחסום דם-מוח הקיים בכלי הדם שבמוח (BBB-Blood Brain Barrier), בתאי המיקרוגליאה הנמצאים ברקמת המוח דרך קבע, משמשים מעין בלענים, ומאפשרים בקרה ברמה גבוהה. 
הקטע עוסק גם בתפקיד מערכת החיסון בשימור יכולתה של מערכת העצבים להשתנות בהתאם להתנסות של הפרט בסביבה, המכונה גם פלסטיות של המוח או גמישות מוחית. 
טעימות מדע, גוף האדם בדגש הומיאוסטזיס>אנסין,