טוען...

תיקייה טעימות מדע

במדור זה יישמרו 'חדשות המדע' שהוצגו בבאנר הראשי בדף הבית, לעיונכם.

video Crisper - בחירת כתב העת science כפריצת הדרך המדעית של 2015 (דצמבר 2015)

ג'ניפר דודנה בהרצאת TED על Crisper

הגנטיקאית ג'ניפר דודנה המציאה בשיתוף, טכנולוגיה חדשה פורצת דרך לעריכת גנים, שנקראת CRISPR-Cas9. הכלי מאפשר למדענים לבצע עריכות מדויקות לגדילי DNA, מה שעשוי להוביל לטיפולים במחלות גנטיות ... אבל יכולות גם לשמש כדי ליצור מה שנקרא "תינוקות מעוצבים". דודנה סוקרת איך CRISPR-Cas9 עובד - ומבקשת את הקהילה המדעית להשהות, ולדון באתיקה של הכלי החדש הזה.

הנדסה גנטית, טעימות מדע, ביואתיקה, דילמות ביואתיות

עוד על crisper - עיבוד להוראה  -  שעור על מערכת הקריספר. השיעור פותח על ידי ד"ר גילמור קשת, וכולל מערך שעורמצגתסקירה מדעית למורהעלון לתלמיד - עריכה וערכים. המסמכים נמצאים בנושא העמקה: בקרה על ביטוי גנים והנדסה גנטית>רצפי הוראה ומערכי שעור. 

default גן חדש, שמוטציה בו מובילה להתפתחות סרטן (דצמבר 2015)

מדעני מכון ויצמן למדע גילו גן חדש, שמוטציה בו מובילה להתפתחות סרטן. בעתיד עשויה התגלית לאפשר פיתוח טיפולים נוגדי סרטן חדשים.

default האם לחם מחמצת בריא יותר מלחם לבן? (2017)

מחקר חדש גילה כי הלחם הלבן מושמץ ללא סיבה וכי לחם בריאות לא בריא לכולם. על פי הבדיקות שנערכו, אכילת לחם רב, מכל סוג שהוא, השפיעה על רמות הסוכר, המינרלים, אנזימי הכבד וחומרים שונים נוספים בדם. אך כאשר השוו החוקרים בין ההשפעות של שני סוגי הלחם, מצאו כי לא היה הבדל בין שני הלחמים מבחינת ההשפעה על בריאות הנבדקים. תגובת מערכת העיכול לסוג הלחם היא אישית, ובחצי מהמקרים אף נטתה לרעת לחם הבריאות. ייתכן שהנבדקים הגיבו באופן שונה, בין היתר, בגלל השוני בחיידקי המעיים שלהם. טעימות מדע, חיידקי מעיים, השמנה, סוכרת

default חוקרים בריטים: השלמת טיפול לא מונעת עמידות לאנטיביוטיקה (2017)

לדברי החוקרים, במחלות מסוימות מוטב להפסיק את הטיפול האנטיביוטי כשהתסמינים חולפים, בניגוד להמלצה המקובלת כיום, משום שדווקא המשכו עלול להגביר את הופעת החיידקים העמידים

טעימות מדע, תיאוריה מדעית, עמידות לאנטיביוטיקה, מחלות זיהומיות, אחריות האדם לבריאותו, 

 

default חלבון ישראלי נגד מלריה (2017)

במקרה של טפיל המלריה, המאמצים לפתח חיסונים נחלו עד כה כישלון חרוץ. הטפיל משנה ומחליף במהירות את הרכב החלבונים בצדו החיצוני, ולכן חיסונים הגורמים לפיתוח נוגדנים המזהים חלבונים מסוימים מאבדים במהירות רבה את יעילותם. גישה חדשה לפיתוח חיסון מבוססת על פיתוח שיטה מהפכנית לייצור חלבונים יציבים, המבוססת על היכרות מעמיקה עם התכונות הפיזיקליות של חלבונים, ועל השוואה ממוחשבת של הדמיון האבולוציוני בין חלבון המטרה לחלבונים אחרים בטבע. השיטה מאפשרת לזהות ברצף חומצות האמינו המרכיבות את החלבון את המקטעים החיוניים ביותר לתפקודו, ולקבוע אילו מקטעים ברצף אפשר להחליף באחרים, שיספקו לו יציבות רבה יותר, בלי לפגוע בתפקוד הביולוגי של החלבון. טעימות מדע, פלסמודיון המלריה, חיסון, הנדסת חלבונים, חיסון , הנדסה גנטית

מסמך טעימות מדע לחנוכה (2017)

צוות מרכז המורים

מה מעניק לסופגניות את האווריריות והגמישות של הבצק, ואיך אפשר להבטיח שייצאו הכי טוב שאפשר?
בהתפחת בצק מתקבלים פחמן דו-חמצני ואלכוהול. מדוע איננו משתכרים מהסופגניות שאנחנו ואוכלים בחנוכה?
ולמה במתכונים רבים של סופגניות רשום להוסיף ברנדי (או אלכוהול אחר) לבצק כדי למנוע ספיגת שמן. האם יש אמת בדבר? מה הסיבה לזה?
התשובות - במדע.

 

 

default כולסטרול וסטרול צמחי (2017)

כולסטרול הוא ליפיד הנחוץ לבנייתן של ממברנות התאים. הכולסטרול נספג במערכת העיכול ומסונתז בכבד, נע בזרם הדם כאשר הוא צמוד לחלבונים במבנה הנקרא ליפופרוטאין בצפיפות נמוכה (LDL) . הליפופרוטאין עשוי להיות מסוכן מאחר והוא יוצר משקעים בכלי הדם ועלול לגרום לחסימתם. סטרול צמחי מפריע לספיגת הכולסטרול בתהליך העיכול, מוריד את רמות ה- LDL בדם, ועשוי להקטין את הסיכוי למחלות לב וטרשת עורקים. כולסטרול רע, LDL , כולסטרול טוב, HDL, ממברנת תא, סטרול צמח. ספיגת כולסטרול במעי. גוף האדם: עיכול, כלי דם, התא: מבנה ממברנת התא

default כולסטרול ירוק - גם הצמחים מייצרים כולסטרול (2017)

אנשים רבים מאמצים דיאטה עשירה בירקות על מנת להוריד את רמות הכולסטרול בדם. אך באופן מפתיע, מתברר כי מרביתם של הצמחים כוללים אף הם כולסטרול. במחקר חדש של מדעני מכון ויצמן למדע פוענחה, לראשונה, שרשרת התגובות הביו-כימיות האחראית לייצור כולסטרול בצמחים. המדענים החדירו 11 מהגנים שאיתרו לצמח תודרנית לבנה, אשר באופן רגיל מייצר מעט מאוד כולסטרול. הצמחים המהונדסים ייצרו כמויות מרשימות של כולסטרול. ייתכן שבעתיד תסייע שיטה זו בהפקת חומרים שונים, המבוססים על כולסטרול, לתועלת האדם. כגון פרוגסטרון וויטמין D. טעימות מדע, כולסטרול, ממברנת תא, הנדסה גנטית, הורמונים סטרואידים, ויטמין D , גוף האדם: עיכול, כלי דם; התא: מבנה ממברנת התא

pdf ללמוד ביולוגיה בהשראת חידושים במדע (2017)

פיתוח וכתיבה: ד"ר זהר סנפיר, ד"ר ציפי הופמן   ניהול הפרויקט: ד"ר רונית רוזנשיין, מרכז מורי ביולוגיה

החוברת מאגדת הצעות לפעילויות הוראה בכיתה בנושאים בעלי זיקה לתכנית הלימודים, אשר פותחו בהשראת חידושי מדע.

נושאי  הפעילויות בחוברת:

 

default לתקן לב שבור - מולקולה ייחודית עשויה לרפא רקמת לב פגועה (2017)

מחלות לב הן גורם המוות המוביל בעולם המערבי. ליונקים, ובכלל זה לבני-אדם, יש יכולת לחדש את רקמת הלב שלהם ולתקן נזקים בעצמם בסמיכות ללידה. אך, זמן קצר לאחר הלידה, יכולת התיקון העצמית נעלמת. במחקר חדש שבוצע באחרונה במכון ויצמן למדע גילו המדענים, בלבבות של עכברים שזה עתה נולדו, חלבון שעשוי להחזיר את היכולת לחדש את רקמת הלב. כאשר מזריקים חלבון הקרוי אגרין (Agrin),. לאחר הזרקה אחת בלבד של אגרין ללבבות שהתרחשו בהם התקפים, נרפאו הלבבות כמעט לחלוטין, וחזרו לתיפקוד מלא. טעימות מדע, גוף האדם, לב, התא, אוטם שריר הלב, סביבה חוץ תאית, חלבון אגרין, קולטן, חלוקת תאים

default מדוע לפעמים הסרטן חוזר, גם לאחר הטיפול הכימותרפי? (2015)

על מחקרו של פרופ' יוסף ירדן, זוכה פרס א.מ.ת (2007) ופרס ישראל (2017)

כיצד מצליחים התאים הסרטניים לעקוף את המחסום שמציב נוגדן שאמור להכשיל את מעבר האותות לתא? במחקר המוצג כאן גילו פרופ' ירדן וחברי קבוצתו מה קורה לתאים סרטניים כאשר הם נחשפים לנוגדנים חוסמי-קולטנים. 

"התברר לנו שלקולטן שנחסם יש 'אחים' – קולטנים אחרים שמסוגלים לגבות אותו אם הוא מנוטרל, ולהשלים במקומו את המשימה", אומר פרופ' ירדן.
טעימות מדע, סרטן, תרופות. נוגדנים, קולטנים, עמידות לתרופות, פרס אמת, פרס ישראל

על מחקרים נוספים של פרופ' ירדן - קראו כאן   

על קורות חייו והתגלגלות מחקריו - קראו כאן

default ממצאים חדשים על ההתפתחות האבולוציונית של האדם במערה שהתגלתה ליד ראש העין (2016)

אסף קמר, ynet, פרופ' רן ברקאי, אוניברסיטת תל אביב 

הצצה נדירה למערה שמרתקת את האריכואלוגים בעולם, ונמצאת רק 30 דקות נסיעה מתל-אביב: לפני 16 שנה, עבודות התשתית להרחבת כביש 5 באזור ראש העין חשפו ממש במקרה - פתח לעולם שקפא בזמן. נחשפה מערה קרסטית ענקית שהייתה חתומה במשך כ-200 אלף שנה. במערה נמצאו שרידים של האדם הקדמון שגר במערה במשך כ-200 אלף שנה. במערה נחשפה עדות נדירה לשלב קריטי בהתפתחות האנושית, ומערת קסם הפכה לאחד האתרים הפרהיסטוריים החשובים ביותר בעולם.
פרופסור רן ברקאי, מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל-אביב ומנהל החפירה במערת קסם מספר על החשיבות הבינלאומית של התגלית. 

אבולוציה, התפתחות האדם המודרני, ארכאולוגיה

default מתרבות העדויות שנגיף הזיקה גורם למיקרוצפליה (2016)

ד"ר יונת אשחר

מחקרים של מנגנון ההדבקה של הנגיף וריבוי המומים בעוברים שאמותיהן נדבקו הביאו מומחים להצביע על קשר סיבתי בין התופעות.

נגיף הזיקה, עוברים, מומים, סימפטומים,

default נגיפים מקיימים ביניהם תקשורת - וכך מחליטים אם להתרבות או לעבור למצב רדום (ינואר 2017)

מגזין מכון ויצמן, באתר הידען
חוקרים ממכון ויצמן גילו כי נגיפים מקיימים ביניהם תקשורת המבוססת על מסרונים שמוטמנים במולקולות קטנות (פפטידים). באמצעות מדידת ריכוז הפפטיד בשעת ההדבקה, הנגיף 'סופר' כמה נגיפים קודמים הצליחו להדביק תאים "מארחים", ובהתאם לכך מחליט איזו אסטרטגיה לנקוט.
טעימות מדע, מיקרואורגניזמים, וירוסים, נגיף, 

default על טכנולוגיית ה- GENE-DRIVE (יוני 2016)

איימי הרמון, ניו יורק טיימס, בעתון הארץ.

טכנולוגיה מהפכנית בשם gene drive (גן דרייב), אשר מעניקה לבני האדם את היכולת לחולל שינויים גנטיים באוכלוסיות שלמות של אורגניזמים בטבע או אף להשמיד אותן, מעוררת בקרב הקהילה המדעית התלהבות לצד חששות, במיוחד מאז שמדענים הציעו כלי ליישומה לפני שנתיים.

להרצאת תד על gene drive לחצו כאן